פסק-דין בתיק ת"א 176023-09

בפני תובענה על סך 133,977 ש"ח, שעניינה פגמים לכאורה במשאית שנרכשה על ידי התובעת.

התובעת רכשה מהנתבעת, בשנת 2002, משאית מסוג ניסן. לטענת התובעת, עוד ביום קבלת המשאית מהנתבעת, היה פגם במנוע המשאית. עוד נטען, שהנתבעת ניסתה להעלים פגם זה במהלך הטיפולים במשאית. על אף בקשות התובעת, לא בדקה הנתבעת את המנוע כראוי, דבר אשר גרם להחלפתו זמן קצר לאחר הרכישה. לטענת התובעת, החל ממועד הטיפול הראשון במשאית, ביום 27.7.2002, החל מכלול של תקלות הכולל רעידות חריגות, הפסקת פעולת המנוע תוך כדי נסיעה ותקלות נלוות. עוד טוענת התובעת, שלאחר נסיעה שגרתית בסמוך לחודש 08/2007 ארעה תקלה במנוע המשאית, המשאית נגררה למוסך הנתבעת ולאחר בדיקה נקבע, שיש להחליף את מנוע המשאית. התובעת איבדה את אמונה במוסך הנתבעת והחליטה להחליף את המנוע במוסך אחר.

לטענת התובעת, משהבינה, שהנתבעת ניסתה להתנער מאחריותה פנתה למעבדה המטלורגית של חב' "אי-שר- תעשיות מתכת בע"מ", לשם בדיקת הכשל במנוע. המעבדה הגיעה למסקנה חד משמעית, כי הנתבעת סיפקה לתובעת משאית עם מנוע פגום, מלכתחילה. בבדיקה נתגלה, כי הבורג המחבר את הטלטל, שהיה אמור להיות מוברג עד הסוף בצורה שלא יפתח, היה משוחרר לפני האירוע. עוד נקבע בחוות הדעת, כי שחרור הבורג יכול היה להיגרם על ידי רשלנות היצרן או על ידי המוסך המטפל, ובכל מקרה, אין הדבר יכול להיגרם כתוצאה מרשלנות הנהג במשאית.     

לטענת התובעת, נגרמו לה הנזקים הבאים: נזק ישיר בגין החלפת המנוע בסך של 16,000 ש"ח, ירידת ערך בסך של 18,260 ש"ח, אובדן ימי עבודה בסך של 28,000 ש"ח, החזר הוצאות בסך של 11,337 ש"ח החזר שכרו של נהג המשאית שעמד בטל מעבודה בסך של 5,380 ש"ח והפסד לקוחות פוטנציאליים, פיצוי בגין עגמת נפש ואיבוד זמן משני, בסך כולל של 55,000 ש"ח. ס"ה: 133,9777 ש"ח.    

לטענת הנתבעת, מדובר בתובענה מופרכת, שהתיישנה. הנתבעת הכחישה את חוות הדעת שצורפו לכתב התביעה וטענה, שהתובעת מנעה ממנה את האפשרות לבדוק את המנוע, שהוחלף כבר ב- 2007 וגרמה לנתבעת לנזק ראייתי חמור. בהקשר זה, מכחישה הנתבעת, שהחלק שנבדק על ידי מומחי התובעת הוא חלק ממנוע המשאית שסיפקה הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת, שמספר הטיפולים במשאית והיקף הטיפולים היה סביר וניתן לראות על פי מד האוץ, שנעשה במשאית שימוש ראוי והיא ביצעה את תפקידה היטב. כלל הטיפולים שבוצעו במשאית היו חיצוניים למנוע ואין בהם כדי לגרום לכשל הנטען. לטענת הנתבעת, אילו היה כשל במנוע, כנטען, הרי שהמנוע היה כושל הרבה לפני שהמשאית ביצעה מעל למאה אלף ק"מ על פני חמש שנים. לטענת הנתבעת, התובעת לא ביצעה טיפולים שוטפים כאמור בהוראות היצרן ואם אירע כשל במנוע, הרי שהעדר הטיפולים הוא שגרם לכשל. מכל מקום, הסכומים הנתבעים מוגזמים ומופרכים.

בקדם המשפט הראשון נאמר על ידי ב"כ התובעת, שאין כל בעיה להעביר את המנוע המפורק לידי הנתבעת לצורך בדיקתו על ידי מומחה מטעם הנתבעת. בקדם המשפט השני נטען, שהמנוע נגנב. לאחר מכן הוגשה הודעה, שנמצאו חלקים שנבדקו על ידי המומחה מטעם התובעת "טלטל המנוע ושברים מחלקי מנוע". החלקים נמסרו לנציגי הנתבעת והנתבעת הגישה חוות דעת נגדית מטעמה.

לאחר הגשת חוות הדעת ותצהירי עדות ראשית, הוסכם על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. הצדדים גם הסכימו על זהות המומחה: המהנדס מר אהוד אסטרחן. המומחה הגיש את חוות דעתו, השיב על שאלות הבהרה שנשלחו אליו ואף נחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו. יצויין, שלאור מחדל התובעת בשמירה על המנוע המקורי, נמנעה ממומחה הנתבעת ומהמומחה המוסכם האפשרות לבדוק את המנוע והם נאלצו להסתפק בחלקים ממנו.    

דיון

הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט ואף הסכימו על זהות המומחה. לפיכך, יש לראות את חוות הדעת שהוגשו על ידם קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, "כאילו לא נתקבלו כראיה" (תקנה 130(ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

המומחה מטעם בית המשפט נתן את חוות דעתו בה נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים:

            " השתלשלות היווצרות הנזק שגרם להרס המנוע:

מהאמור לעיל, בכל הקשור להחלפות שמן מנוע שלא בתדירות הנדרשת, עולה המסקנה כי נוצרה במנוע בוצה. בוצה זו חסמה ו/או סתמה מעברי שמן, בין היתר מעברים אל מסבי הטלטלים... מסב הטלטל שלא קיבל שימון כדרוש, נשחק עד דק, בהשפעת הכוחות הגדולים הפועלים במנגנון הארכובה במנוע... (סעיף 2.3 לחוות הדעת).

המומחה מתאר בחוות דעתו את התוצאה של חוסר השימון ושחיקת המסב, שבסופו של דבר גורמים לשבר בברגי הטלטל ונזקים נוספים: כיפוף הטלטל, שבירת עקב הטלטל, היווצרות סדק בעקב הטלטל, פגיעה של הטלטל בגוף המנוע וגרימת נזק וכן פגיעת הטלטל בגל הארכובה וגרימת נזק בגל הארכובה (סעיף 2.4 לחוות הדעת).

סיכומו של דבר, לדעת המומחה: " חוסר השימון הנאות למסבי הטלטל גרם לטלטל להתפס, וכפועל יוצא - לשבירת ברגי הטלטל ולנזקים הנלווים במנוע, לרבות שבר בגוף המנוע" (סעיף 3.3 לחוות הדעת).

המומחה חזר על מסקנתו זו גם בחקירתו הנגדית על ידי ב"כ התובעת, "... על פי הבוכנה והטלטל שראיתי והיסטורית הטיפולים נראה לי שהבוצה הוא המכניזם שגרם לנזק במנוע" (עמ' 15 לפרוטוקול). ובעמוד 18: " רווח גדול מדי בין טיפולים מביא בסופו של דבר להיווצרות בוצה, אמרתי את זה כמה פעמים היום".

ב"כ התובעת מבקש לתת לחוות דעת המומחה משקל מופחת ואילו ב"כ הנתבעת מבקש לאמץ את האמור בחוות הדעת. מכל מקום, בחוות הדעת נאמר באופן נחרץ וברור, שלא נסתר, שאין ממש באמור בכתב התביעה, המסתמך על האמור בחוות הדעת מטעם התובעת, שמדובר בפגם שהיה קיים במנוע מלכתחילה וכי הנתבעת ניסתה להעלים את הפגם או כי הבורג היה משוחרר לפני האירוע. על כך אומר המומחה את הדברים הבאים:

" לו אכן היה פגם בברגי הטלטל או בהידוק שלהם הרי מנוע שנרכש חדש, מבלי שנגעו בברגי הטלטל במוסך, לא היה פועל 5 שנים ו- 118,509 ק"מ. הנזק היה נגרם שנים רבות וקילומטרים רבים קודם לכן. ... הכוחות במנגנון הארכובה הם כה גדולים כך שכל פגם בברגי הטלטל, מן הסוג הנטען ע"י התובעת, היה מתגלה תוך פרק זמן קצר של ימים בודדים. השבר הנטען לגבי הברגים לא היה "ממתין" זמן כה רב" (סעיף 2.6 לחוות הדעת; הדגשה הוספה).

לאור כל האמור, אני דוחה את טענת התובעת לגבי הפגם הנטען בכתב התביעה לגבי המנוע וכתוצאה מכך, גם את דרישת הפיצוי ביחס להחלפת המנוע.

מאידך, התובעת פירטה רשימה ארוכה של טיפולים וליקויים שהתגלו במשאית, שגם בעיני הדיוט אינם אמורים להיות ברכב חדש. כאשר אדם רוכש רכב או משאית חדשים הוא רשאי וזכאי לצפות לכך, שיוכל להשתמש ברכב מספר שנים מבלי "לבקר" במוסך, למעט לצורך טיפולים שוטפים.